אצל ילדים קטנים, התנהגות מרדנית נובעת לרוב מרצון לעצמאות, בדיקת גבולות, חיפוש תשומת לב או הבעת תסכול ממגבלות. הם עשויים להפגין התרסה, חוסר ציות והתקפי זעם כדרך לבטא את האוטונומיה הגוברת שלהם ולחקור את העולם סביבם.

אצל בני נוער, מרדנות מושפעת לרוב משינויים הורמונליים, לחץ חברתי, גיבוש זהות והרצון לבסס את האינדיבידואליות שלהם. בני נוער עשויים לעסוק בהתנהגויות של לקיחת סיכונים, לערער על סמכות, להטיל ספק בכללים ובנורמות חברתיות, ולחפש יותר אוטונומיה כשהם מנווטים במורכבות של גיל ההתבגרות.

בעוד ששתי קבוצות הגיל עשויות להפגין התנהגות מרדנית כחלק טבעי מהתפתחותן, פעולותיהם של בני נוער עשויות להיות מורכבות יותר ומושפעות ממגוון רחב יותר של גורמים בהשוואה לילדים צעירים יותר.

הבנת ההבדלים הללו יכולה לעזור להורים ולמטפלים להתאים את גישתם כדי לתת מענה יעיל לילד או למתבגר ולתמוך בו בניהול הנטיות המרדניות שלהם.