1. מיקוד והבעת מחויבות 
 עיקרון זה מדגיש את חשיבות ההתמקדות בפרט במצוקה והעברת מחויבות חזקה לתמוך בו.
 בעת יישום עיקרון זה, חיוני לפנות ישירות לאדם, להכיר ברגשותיו ולהרגיע אותו שהוא לא לבד. על ידי הפגנת אמפתיה ומחויבות, ניתן ליצור תחושת ביטחון ואמון, וליצור בסיס לסיוע נוסף.

2. עידוד לפעולה
עיקרון זה מדגיש את המשמעות של הנעת אנשים בזמן משבר לנקוט בצעדים מעשיים לניהול מצבם.
מתן עידוד מסייע להילחם בתחושות של חוסר אונים ומעצים את האדם לעסוק בפעולות פשוטות ובונות.

למשל על ידי עידודם להתתקשר לאנשים אהובים, לאסוף מידע חיוני או להתכונן לשלבים הבאים יכול לשפר את תחושת השליטה שלהם בתרחיש מאתגר.

3.  שאלות פשוטות
עיקרון זה מדגיש את הערך של שאילת שאלות פשוטות ולא פולשניות כדי להנחות את תהליך החשיבה וקבלת ההחלטות אדם בזמן מצוקה נפשית.
על ידי שאלות  פשוטות הקשורות למצב הנוכחי, כמו:האם הם צריכים משהו?  האם הם נפגעו?  ניתן לעזור להם למקד את מחשבותיהם ולבצע בחירות מושכלות. הימנעות משאלות מורכבות מדי מונעת הצפה של הפרט ומאפשרת תקשורת ברורה.

4 הבניית רצף האירועים
 עיקרון זה כרוך בסיוע לפרט בארגון והבנת הסדר הכרונולוגי של האירועים שחוו.
 אנשים במצוקה עשויים להיאבק בבלבול, פגמים בזיכרון וחוסר התמצאות. על ידי סיוע להם לשחזר ולספר את רצף האירועים, ניתן  לקדם את התהליך ולהפחית בלבול.

הדגשה שהאירוע המאיים חלף יכול לסייע בעיבוד החוויה והתקדמות.

על ידי הקפדה על ארבעת העקרונות הללו של מודל מעש"ה, אנשים יכולים להציע תמיכה ראשונית ואפקטיבית לאלו שבמשבר, לעזור להקל על המצוקה ולקדם תחושת יציבות וחוסן בנסיבות מאתגרות.