כל מה שרציתם לדעת על סכסוך שכנים

וכיצד ניתן לטפל!

 מורן מור עורכת דין 

המשפט "טוב שכן קרוב מאח רחוק", מלווה אותנו דורות רבים וממחיש לנו את ההערכה שיש לתת לאדם הראשון שביכולתו להושיט לנו עזרה מהירה בעת צרה. עם זאת, לא מעט אנו שומעים על עימותים שונים ומשונים בין שכנים, בעיקר בעקבות ריבוי הבתים המשותפים והגדלת נפח הדירות בבנינים רבי קומות. ברוב המקרים שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכמות והבנות משותפות, ולהימנע מפעולות חד צדדיות. אולם במידה ויש שכן מסויים שממשיך במעשיו הפוגעים ולא מתחשב בסביבתו, ניתן לפעול נגדו במספר דרכים: 

סכסוכי שכנים בנושא חנייה

חנייה היא מהגורמים הנפוצים לסכסוכי שכנים, בין אם מדובר בבתים משתופים ובין אם בבתים פרטיים. סכסוכים על חניות יכולים לכלול וויכוחים על חניות פרטיות, חניות משותפות בבניין וגם חניות לאורך הרחוב. דוגמאות לסכסוכים על חנייה:

• דייר מנכס לעצמו חנייה לאורך הרחוב על אף שזוהי חנייה ציבורית
• דייר משתמש בחנייה פרטית של דייר אחר בבניין
• דייר חוסם ברכבו חנייה של דייר אחר ומונע ממנו לצאת מהחנייה או להיכנס אליה 

נזקי רטיבות

 אלה הנזקים השכיחים ביותר בבתים משותפים, והגורם העיקרי לסכסוכי שכנים. מלבד הנזק האסטטי לקירות הבית, הם עלולים להוות גם מפגע תברואתי, בעיקר במצב של עובש וטחב, ובמקרים כאלה יש לטפל בנושא במהירות.

דרכי פעולה - במידה ומדובר בצנרת משותפת יש לפנות לועד הבית או לחברת הניהול שיטפלו בבעיה, אולם במצב בו מקור הרטיבות הוא דווקא מצנרת של דירה (בדרך כלל הדירה מלמעלה), רצוי לשלוח לדייר מכתב התראה לתיקון בעיית הרטיבות. במידה והדייר לא תיקן, יש להגיש תביעה למפקח על רישום מקרקעין. במצב בו יש נזק לרכוש יש להגיש את התביעה גם לבית המשפט.

הסגת גבול

 זה מצב שקורה בדרך כלל במקומות חניה, במקרה בו שכן מנסה לחדור לשטח פרטי אחר במטרה לספח אותו לשטח שלו.

דרכי פעולה - יש להגיש לשכן מכתב התראה המפרט את סעיפי החוק עליהם נעשתה העבירה. במידה והשכן לא פועל בנידון, יש להגיש תביעה לצו עשה בפני המפקח על רישום מקרקעין או בפני בית משפט בהתאם לנסיבות.

פגיעה ברכוש המשותף

לפי החוק, לכל דייר בשטח הבניין יש זכות לשימוש סביר בשטחי הבניין המשותפים כל עוד הוא לא פוגע בזכויות של דיירים אחרים, ולא מונע מהם להשתמש בשטח זה. קיימים מצבים בהם שכנים מסויימים מרשים לעצמם להשתלט על רכוש משותף על ידי הצבת גדר או שתילת עצים או הנחת חפצים שאינם מאפשרים גישה בטוחה. לדוגמא, כשבונים מחסן ללא אישור, או משתלטים על חניה משותפת, מקלט או מחסן משותף.

דרכי פעולה - יש להגיש לשכן מכתב התראה המפרט את סעיפי החוק עליהם נעשתה העבירה. במידה והמכתב לא עוזר, יש להגיש תביעה לצו עשה אל תעשה בפני המפקח על רישום מקרקעין או בפני בית משפט. בנוסך ניתן להגיש תביעה לפיצויים בהתאם לנסיבות.

אלימות בין שכנים

 בכל מקרה בו שכן מאבד את עשתונותיו ונוקט אלימות פיזית או מילולית כלפי שכן אחר מסיבות שונות, ניתן כמובן להגיש תלונה במשטרה במטרה להוציא צו הרחקה עבור אותו שכן.

דרכי פעולה - לאחר הגשת התלונה במשטרה, במידה ובית המשפט מצא כי קיימת סכנה מוחשית לשכן המבקש, יינתן צו הרחקה זמני עד למועד הדיון בעניינם, ולאחר מכן יינתן צו הרחקה של 6 חודשים ואף יותר לפי החלטת השופט. בנוסף, במידה ונגרמו נזקים לגוף או לרכוש, יש להגיש תביעה בבית משפט השלום בהליך נפרד בגין אותם נזקים.

לשון הרע בין שכנים

 במצב בו שכן מפיץ הודעות בגנותו של שכן אחר, מרכל עליו ו/או מפרסם עליו פרסומים העלולים לבייש אותו, זהו פרסום לשון הרע ואותו שכן יכול לזכות בסכום של עד 75,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק. במידה ויש הוכחה לנזקים, או שנקבע כי הפרסום בוצע בזדון ובמטרה לפגוע,  הסכום מוכפל.

דרכי פעולה - יש להגיש מכתב התראה ודרישה לפיצוי והתנצלות או הגשת תביעה בבית משפט לפיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע.

גרימת מטרדים - רוב המטרדים בין שכנים הם גרימת רעש, הזזת חפצים וחריקות בדירה מעל, מטרדי ריח, מטרדים הנגרמים ע"י ריבוי בעלי חיים, עישון בשטחים משותפים או במרפסת, עשן כבד מהפעלת מנגל ועוד.

דרכי הפעולה - יש לשלוח מכתב התראה ברור עם הוראות החוק להפסקה מיידת של המטרד, ובמידה והמכתב לא עוזר יש לפנות בתביעה מתאימה לבית המשפט.