גישור

ההבדל בין גישור לבוררות הוא מהותי ומבוסס על האופי והמבנה של כל אחד מהתהליכים. בגישור, מדובר בתהליך התנדבותי ושיתופי שבו מגשר נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להגיע לפתרון מוסכם על ידי שיפור התקשורת והבנה הדדית.

המגשר אינו מקבל החלטות מחייבות אלא מסייע לצדדים להגיע להסכמה שמתאימה לשניהם.

התהליך גמיש מאוד ומותאם לצרכים ולרצונות של הצדדים, כשהשליטה על הפתרון נשארת בידיהם. הגישור מאפשר דיונים פתוחים ויצירתיים, ואם הצדדים מגיעים להסכמה, ניתן לאשר אותה בבית המשפט ולהפוך אותה לפסק דין. אם התהליך נכשל, הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט להמשך התדיינות.

בוררות

לעומת זאת, בוררות היא תהליך משפטי שבו צדדים לסכסוך מסכימים להפקיד את ההכרעה בידיו של בורר נייטרלי, המנהל את ההליך בפורמליות מסוימת ומקבל החלטה מחייבת (פסק בורר) שמכריעה את הסכסוך באופן סופי.

הבורר פועל כשופט פרטי, ולפסק הבורר יש תוקף משפטי מחייב שניתן לאכיפה בבית המשפט. הבוררות פחות גמישה מגישור ומבוססת על כללים פרוצדוריים שנקבעים מראש, והיא בדרך כלל מהירה יותר מהליך משפטי רגיל אך עשויה להיות יקרה יותר מגישור.