בהתאם לחוקי העבודה בישראל יום עבודה לא יחרוג מ - 9 שעות ומעלה עבור עובד המועסק חמישה ימים בשבוע , או לחלופין 8 שעות ומעלה עבור עובד המועסק 6 ימים בשבוע
כאשר הוא זכאי להפסקה של 45 דקות המורכבת מחצי שעה רצופה.

חשוב לציין כי המעסיק אינו מחויב לפצות את העובד בגין זמן הפסקה זה, והוא אינו נכלל בחישוב שעות העבודה.

כמו כן, החוק קובע כי חייבת להיות הפסקה רצופה של 8 שעות לפחות בין ימי עבודה רצופים כאשר שבוע העבודה לא יעלה על 42 שעות.

כאשר מדובר בחוק שעות עבודה ומנוחה שבועית
עובד זכאי למנוחה של 36 שעות לפחות, כאשר הימים הספציפיים נקבעים על פי דתו.

שעות נוספות 

כאשר עובד עובד יותר מ-42 שעות שבועיות, המעסיק מחויב לשלם לו שעות נוספות. לדוגמה, אם עובד עובד 8 שעות ביום במשך 6 ימים בשבוע, הוא יגיע ל-42 שעות בשעה השנייה לעבודתו ביום השישי.
מהשעה השלישית והרביעית יקבל העובד תוספת של 125%,
ומהשעה החמישית ואילך יקבלו תוספת של 150% בשכר.
באופן דומה, אם עובד עובד 9 שעות ביום במשך 5 ימים בשבוע, הוא יגיע למגבלת 42 השעות ביום העבודה החמישי.

חשוב לזכור כי לא ניתן להכריח אף עובד לעבוד במהלך ימי המנוחה שלו או מעבר לשעות המוגדרות בחוזה שלו בהתאם למוגדר בחוק.
עם זאת, ישנם במקרים בהם ניתן אישור מיוחד לחרוג מהשעות הקבועות בחוק לפי החלטתו של השר המכהן האחראי
וכל חריגה שעתית תיחשב כשעות נוספות ותוספת שכר לעובד

כולנו חיים בחברה בה אנשים שואפים להצלחה, שכר גבוה יותר, קידום בעבודה ומעמד חברתי, ולא פעם העבודה הופכת למרכז חיינו ומחלחלת גם לתוך חיינו האישיים בין אם מרצון או בלת ברירה.
לכן חשוב שיתקיימו חוקים ואכיפת תקנות המגנות הן על זכויות העובדים אל מול המעסיק והן על רווחתם.

עובדים שלוקחים לעצמם זמן מנוחה ופנאי יכולים לחזור ליום עבודה חדש רעננים ויעילים יותר ובעיקר לאזן בין החיים האישיים לעבודה.